לפעמים מישהו ממש קורא את המחשבות שלי, מסדר אותן כמו שצריך, אומר אותן בשיא השיח התרבותי: אני יכול רק לקנא בך ידידי דני קושמרו שבצורה הסטרילית ביותר אתה מספר לירון דקל בתוכנית "הכל דיבורים" את הסיפור המכוער בכל הנוגע להתנהלות של עמותת "אור ירוק" והעומד בראשה שמואל, "מיסטר תראו אותי בתקשורת", אבואב – בכל הקשור לנושא הדו גלגלי כשהשיא הוא הדו"ח ההזוי בנושא מותו של טל שביט ז"ל.
ביתי שוכן באותה הסמטה בה התגורר בזמנו אבי נאור מקים עמותת "אור ירוק". לפני כחודש ממש במקרה נתקלתי במיסטר אבואב שהגיע למקום. כאופנוען ולא כעיתונאי אמרתי לו את כל מה שעל ליבי: על הצימאון שלו לתקשורת ויחסי ציבור, על הקמפיין הגורף כנגד כל הקשורים לעולם הדו גלגלי וכמובן על ההכפשה של טל שביט ז"ל שהשיא שלה היתה הטענה שטל לא היה כשיר לנהיגת האופנוע עימו הוא נהרג. התגובה החלקלקה, ההיתממות, ההכחשה של מי שישב יממה לפני כן מיטב המוחות של העולם הדו גלגלי – מעידים בעיני שהאיש לא מתאים להיות בראש הפירמידה של ארגון כה חשוב העוסק בדיני נפשות ואני באמת לא מבין את אבי נאור שלא מפטר את מי שגורר את הארגון הזה למקומות היוצרים אנטיגוניזם אדיר שכשזה.
שמואל אבואב. לך הביתה. די. את הפרצוף שלך עדיף שתראה במראה בביתך ותחסוך מאיתו את המבוכה שאתה עושה מעצמך מעל גלי התקשורת.
כל הכתוב כאן זו דעתי האישית והיא אינה משקפת או כפופה לשום ארגון עיתונאי כזה או אחר. ( זה דיסקליימר שחושף רק אותי לכתוב כאן)